הפסקאות הבאות אינן שלי. הן נלקחו מתוך הספר המבריק 'קיצור תולדות האנושות' / יובל נח הררי (דביר, 2011). מסקנה קצרה שלי - מייד לאחריהם.
התגלית הגדולה שמחוללת את המהפכה המדעית היא גילוי העובדה שבני האדם אינם יודעים את האמת, ואינם יודעים את התשובות על השאלות החשובות ביותר. לראשונה בהיסטוריה באה תרבות אנושית שלמה ואומרת 'אנחנו לא יודעים. יש דברים שמאוד חשוב לדעת אותם - ואנחנו לא יודעים אותם'.
מסורות ידע קדם מודרניות כגון האסלאם, הנצרות, הבודהיזם והקונפוציוניזם הניחו שהן יודעות כבר את כל מה שחשוב לדעת על העולם. על פי רוב נטען שהאלים הגדולים, או האל האחד והיחיד, או החכמים הגודלים של העבר, או האבות הקדמונים, ידעו את כל מה שיש לדעת, וגילו לבני האדם בכתבי קודש ובמסורות שבעל פה את כל מה שחשוב לדעת. לנו בהווה נותר רק למלא אחר ההוראות שלהם. אין שום דבר חשוב שישו או מוחמד לא ידעו, ואנחנו עוד צריכים לגלות.
לפי גישה זו, אי-ידיעה קיימת רק בשני מקרים:
ראשית, בני אדם כפרטים עשויים לא לדעת משהו חשוב, אולם כדי להחלץ מבורותו, הפרט רק צריך לשאול בר סמכא. אין שום צורך בגילוי של ידע שאף אחד עדיין לא יודע אותו. כך למשל איכר פלוני בפאתי פריז של שנת 1200 אולי לא ידע כיצד נוצר האדם, אולם המסורת הנוצרית ידעה גם ידעה את התשובה על שאלה זו, וכל שהאיכר היה צריך לעשות כדי להחלץ מבורותו זה לשאול את הכומר.
שנית, המסורת ככלל עשויה להיות בורה לגבי דברים לא חשובים. בהגדרה, מה שחכמי העבר או האלים לא טרחו לרשום בספרי הקודש, לא באמת חשוב לדעת. כך למשל בשום מקום בכתבי הקודש הנוצריים לא הוסבר כיצד טווים עכבישים את הקןרים שלהם. מכאן שזה לא באמת חשוב. אלוהים הרי יודע כיצד טווים עכבישים את הקורים שלהם, ואילו זה היה חשוב לבני אדם לדעת את זה, אלוהים היה טורח להכניס הסבר מפורט לכתבי הקודש. הנצרות לא התנגדה לכך שאנשים בכל זאת יחקרו עכבישים, כל עוד חוקרי העכבישים ידעו את מקומן המשני בחברה, ולא העזו לקרוא תיגר על האמיתות הנצחיות של הנצרות. יגלה חוקר העכבישים מה שיגלה, בהגדרה זה היה "ידע לא חשוב", כלומר ידע שאינו עלול לערער את אמיתות היסוד של החברה, של הפוליטיקה ושל הכלכלה.
תמיד היו בני אדם שכפרו בזה, וטענו שיש דברים חשובים שהמסורת אינה יודעת. אבל אנשים כאלה בדרך כלל נדחקו לשוליים או נרדפו...
המדע המודרני, לעומת זאת, טוען שהוא עדיין אינו יוגע את התשובות על השאלות החשובות ביותר, ולמרות זאת הוא הפך להיות מסורת הידע המרכזית של העולם. התרבות המודרנית המקדשת את המדע היא התרבות הראשונה בהיסטוריה שמודה בפה מלא שהיא אינה יודעת את התשובות על השאלות החשובות ביותר: כיצד נוצר העולם, כיצד נוצר האדם, לאיזה תכלית קיים האדם, מה קורה לאדם אחרי המוות, מהו הטוב, מהו היפה, כיצד ניתן להשתחחר מסבל, מי צריך לשלוט בחברה, וכן הלאה. חכמיה הגדולים של התרבות המודרנית אינם אומרים "עד היום חיינו בבורות, אבל עכשיו יש לנו תשובות על כל השאלות החשובות". הם מודים שהם אינם יודעים את כל התשובות... אפילו כאשר מדענים מספקים תשובות מלאות על שאלות מסויימות, הם מדגישים שאין אלו תשובות אבסולוטיות או נצחיות. אלו בסך הכול התיאוריות הטובות ביותר שיש כרגע, וסביר מאוד שהן יופרכו או ישונו בעתיד. ההנחה המדעית היא שכל תיאוריה היא תמיד חלקית וזמנית, כי ייתכן, ואפילו סביר, שבעוד כך וכך שנים מישהו יגלה תיאוריה טובה יותר, או יתגלו עובדות חדשות אשר יחייבו תיאוריה חדשה.
עד כאן הציטוט. תודה למחבר.
לדעתי, כל התיאור של 'מסורות ידע קדם מודרניות', מתאימה לציבור החרדי כמו כפפה ליד. כך הם מתנהלים, חושבים ופועלים.
אני, וכך גם כל החברה הדתית הלא חרדית, נמנים על האסכולה של המדע המודרני.
וזהו. זאת כל התורה. זה כל ההבדל. פשוט וקולע.
לא?
