את העוד מצאתי בעליית גג במצב די גרוע, ולמרות שכמה מומחים טענו שלא ניתן לשפץ את העוד, מסרתי אותו לשיפוץ מאסיבי על ידי האמן כמיל מוויז, נצרת. התוצאות לפניכם.
התווית הפנימית נושאת את תמונת האמן, יחד עם הכיתוב "עומאן מוהראן סא-יאן, 1923". כן מופיע שם מקום לא מוזהה. ההשערה שהעוד איראני במקורו. קליפות העץ דקות מאוד ולא סטנדרטיות. העוד קל ועדין מאוד. הגשר היה ארוך בכ-2 ס"מ מהמקובל בתחום, ולכן קוצר במהלך השיפוץ. הגשר היה משובץ צדפים ופיסות עץ, אך היה רקוב ברובו ולכן החזית שלו הוחלפה. כן הוחלפו כל הפנים של הבטן. גב הבטן וגב הגשר נשמרו היטב. המפתחות המקוריים נשמרו (עם שיבוצי צדף בקצוות) אך הם אינם טובים מספיק ויוחלפו בקרוב. העוד מאופיין בצליל עמוק. ה'אקשן' של העוד (מרחק המיתרים מהגשר) קטן מאוד, ולכן הוא קל וכיף לנגינה. אמנם זהו לא עוד 'נחת', אבל כמה מומחים אמרו לי שהערך שלו הוא גבוה מאוד.
אם למישהו יש ידיעות נוספות על העוד, אשמח לשמוע.
The Oud was found in a very bad condition. It was renovated by Kamil Muwaise, Nazareth.
The label: "Oman Moharan Sayyan, 1923". the name of the place is not recognized, believed to be from an Iranian origin. The original bridge face was a combination of wood and seashells, but due to its bad condition, it was renewed.
The bridge length was longer then the standard, so it was cut in about 2 cm to fit the known standard.
the back of the oud is original, the front is renewed. it is very thin and light, and very delicate.
Was played by several masters and they showed their appreciation of the quality and unique sound of the oud.
I would be very grateful for any additional information.
ניכרת עבודתו היפה של האמן המדויק כאמיל מואיז.
השבמחקאני חושב שחבל שהוא לא ניסה לשמור או לרמוז על הקישוטים המקוריים [בצוואר, בחיבור הצוואר עם הגוף ובפיקגארד].
כמו כן, בעודים ישנים שראיתי ממרוקו ומעירק הצוואר אכן יותר ארוך מהסטנדרט המקובל כיום ולא היה צריך לקצץ בנטיעות.
מלבד זאת, אני מכיר את העוד. הוא מרים יפהפה, קל ונוח מאד לנגינה.
בהצלחה במחקר
משה